כיצד לבחור מורה לנגינה?

המאמר מציג את הקריטריונים לבחירה מוצלחת של מורה לנגינה

  • מאת רינה יהושע, יוצרת שירינ"ה

    פסיכותרפיסטית בעלת תואר m.a. בתרפיה במוסיקה ((m.t.-b.c. מאוניברסיטת הנמן בארה"ב, פסנתרנית, מוסיקאית, ומורה.

    אתם מעוניינים במורה לנגינה? שמעתם על מורה כזה או אחר , ואינכם יודעים כיצד להחליט? במאמר זה אנסה לתת לכם מספר קווים מנחים למען תוכלו לבצע את הבחירה הנכונה עבור עצמכם או ילדכם.

    אחת הדרכים הנפוצות ביותר לקבלת שם של מורה לנגינה היא המלצה.

    המלצות הן חשובות, בעיקר כשהן מגיעות מאנשים שאתם סומכים עליהם, אך קחו בחשבון שהאדם שהמליץ לאו דווקא מגיע עם אותם צרכים שיש לכם, ויתכן שההוראה תהיה שונה- מבחינת זמן, מבחינת תדירות וכו'.

    על בסיס המלצה או על בסיס פרסום כזה או אחר של המורים, להלן קווים מנחים לבחירת מורה לנגינה:
    • 1) שנות לימוד ומוסד לימודים: חשוב לבדוק שהמורה הינו בוגר מגמת נגינה באחד מהמוסדות הגבוהים למוסיקה המוכרים בארץ או בחו"ל, באיזו שנה, והאם יש לו ניסיון הוראתי, של כמה זמן, באיזה גילאים, ובאיזה סגנונות נגינה והוראה הוא מתמחה.
    • 2) לימודים נוספים: מומלץ לשאול על לימודים והכשרות נוספות, שיוכלו להעיד על רמת רצינותו בתחום, ותחומי הבנתו.האם מדובר באיש מוסיקה רציני או "חאפר" שרק מעוניים להשתכר מעט.
    • 3) טכניקות ההוראה: מאחר וישנן טכניקות הוראה הלקוחות מאסכולות ושיטות הוראה שונות, כדאי לשאול באילו מהן המורה משתמש: גישה קפדנית, אסכולה קלאסית, גישה אקלקטית, הומניסטית וכדומה. ניתן לבקש מהמורה שיספר לכם על השיטות בהן הוא משתמש. באופן זה תוכלו גם ליצור שיחה ולבדוק . האם אתם מקבלים תשובות לשאלותיכם. כך תוכלו להתרשם מהאדם שעומד לפניכם.
    • 4) תשלום: כדאי לבדוק את עלות השיעור או המפגש לפני קביעת פגישה, על מנת שלא תהיינה הפתעות.מורים שונים גובים מחירים שונים על-פי וותק, ניסיון, או קריטריונים אחרים, לכן כדאי ללבן סוגיה זו כבר בהתחלה ולמנוע אי נעימויות בהמשך. מחד מחיר זול עלול להתברר כעסקה גרועה שתמורתה זולה , ומאידך מחיר גבוהה חייב לטמון בחובו שנות ניסיון ויכולות מוכחות.
    • 5) הצגת הצרכים ומאפייני התלמיד: כדאי להציג את הצרכים, גם בכלליות, ולשאול לניסיון המורה עם מקרים דומים ומה הוא יודע בנושא. ממש כפי שפנייה לפסיכולוג תהא אפקטיבית רק במידה והוא כבר טיפל בהצלחה במקרים זהים או דומים.
    • 6) חשוב לציין שהבניית בסיס טוב ונכון, יחד עםהפנמת אהבת המוסיקה וערכי אימון הוא קריטי להמשך ההתפתחות. יש לזכור , כי קשה מאד לתקן הרגלים לא נכונים, וקשה מאד להשתחרר מהתנסויות טראומטיות הנקשרות לעולם הנגינה.
    • 7) פסנתרן טוב אינו בהכרח מורה טוב לנגינה לכל אחד. להוראה טובה נדרשים גם מאפיינים רבים נוספים כמו סבלנות, יכולת להסביר בצורה ברורה ומובנת לתלמיד, אופי נינוח, אמפתיה, יכולת לעורר את סקרנות התלמיד ו את התשוקה לתחום הנלמד.
    • 8) חשוב שהמורה יהיה ער לצרכיו של כל תלמיד. התעלמות מבעיות שונות וקשיים של התלמיד לא יחפו על רצון טוב ולא יובילו לתוצאות הוראה אופטימאליות.

    את כל השאלות הללו, ואחרות העולות בדעתכם, אתם יכולים לשאול כבר בשיחת הטלפון הראשונה.

    במידה והחלטתם להיפגש עם המורה, נצלו פגישה זו להתרשמות כללית מהאדם העומד מולכם, אל תתביישו לבקש להיות נוכחים בזמן השיעור- אם זהו רצונכם, ואל תתביישו לשאול לאורך הדרך את השאלות שעולות בכם. התחושה הפנימית שלכם והחיבור שלכם עם המורה הוא חשוב ולכן יש לשים לב גם לתחושה זו ולהביא אותה בחשבון בהחלטתכם.

    חשוב לשים לב שאתם מרגישים בנוח עם המורה, ובכל רגע נתון שאתם מרגישים אי נוחות מסיבה זו או אחרת להביע אותה ללא חשש וללא חוסר נעימות!

    לאחר התחלת הלימוד אצל המורה, ודאו שאתם עדים להתקדמות התלמיד ויידעו את המורה בכל חשש שלכם, חוסר מוטיבציה להתאמן או להיות בשיעורים. בגילאים צעירים יותר אין להתרגש מעליות ומורדות בחשק. על ההורים לקבוע על סמך תחושותיהם והערכות המורה, לעזור ולעודד את התלמידים. בנוסף למפגש השבועי עם המורה בקשו מהמורה, שיספר לכם על התקדמות התלמיד, צפו בשיעורים מדי פעם, או הקשיבו לנגינת הילד ושאלו מה למד כדי לאמוד את התקדמותו.

    תלמידים שונים מגיבים אחרת לשיטות הוראה שונות. כל תלמיד על פי המודל ההומניסטי, הוא אינדיבידואל בפני עצמו. גישת ההוראה צריכה ´להיתפר´ על פי צרכיו, אישיותו וגורמים אחרים.כלומר, מורה טוב צריך גם לדעת ולשלב בין שיטות וטכניקות ההוראה המתאימות ביותר לתלמיד בהתאם לצרכים המתגלים לפניו. גישה מונופוליסטית מגבילה את המורה, סותרת את התפיסה הפלורליסטית ההומניסטית ההוליסטית ומאפיינת כת דתית ולא הוראה.

    מורה שמלמד על פי קצב הוראה זהה, סדר תכנים זהה, ותכני לימוד זהים לכל התלמידים, ואינו ער ליכולות האישיים, לכישורים, להעדפות ולקשייו של כל תלמיד, עלול לא להיות ער לתסכוליו של התלמיד, כמו גם לא לגירויים המיוחדים הנחוצים לאותו תלמיד על מנת לממש באופן אופטימאלי את הפוטנציאל שלו.

    כיוון שעולמנו, עולם המוסיקה, תוכניות הלימודים וספרי הנגינה עברו במרוצת השנים התפתחות רבה, גם כישורי מורה מלפני מספר שנים אינם דומים לאילו של היום. עולם המוסיקה וככלל העולם שהילדים של היום גדלים לתוכו השתנו מאוד בשנים האחרונות ולכן יש לעשות שימוש בפיתוחים ולהיחשף לשיטות חדישות.

    מורה טוב משחרר את תלמידיו לעוף ברוח ולהתפתח בהתאם לאופי, לכישורים ולניסיון. מורה טוב מלמד את תלמידיו מיומנויות, כיצד להשיג ידע וחומר מוסיקאלי שמעניין אותו, כיצד להתאמן בצורה נכונה, לקרוא תווים באופן עצמאי, ולפתח את השמיעה שלו ללא תלות בו. מורה טוב מייעץ.הוא אינו גורו. הוא מצביע על מגבלות השיטה אותה הוא מלמד, מספר גם על כישלונותיו ובונה נגן שידע לעשות זאת גם הוא. בשיטת הוראה בה המורה בלבד (ולא התלמיד) קובע מה נכון ומה לא נכון עלולה להבנות תחושה של התפתחות ולמידה שלא תמיד מתאימה למציאות. כדי שזו תבנה באמת, על התלמיד להבין בכל שלב ושלב מה עליו לעשות ומהן התוצאות המצופות ממנו בשלב זה. אינטואיציה נבנית על בסיס ידע (גם ניוטון שגילה את כוח המשיכה כשתפוח נפל עליו לא עשה זאת בזכות האינטואיציה אלא בזכות ידע פיזיקאלי קודם שהיה בידיו). חשיפה למגוון סגנונות מוסיקליים, ופיתוח מיומנויות מוסיקליות שונות מאפשרת לתלמיד לבחור ולפתח בבוא העת את הדרך המוסיקלית האישית שלו. הינעלות לתפיסה אחת מפתחת מערכת של שכנועים עצמיים המעוורת לעתים את התלמיד ומונעת ממנו ביקורת עצמית וחופש פעולה כפי שנדרש לא פעם מאמן טוב.

    עם כל ספק ושאלה ניתן לפנות אלינו באי-מייל או טלפונית, לפי הפרטים המופיעים בקטגורית צור קשר באתר.
לרשימת מאמרים

סרגל ניווט